בלילה (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל
Wiki Article
הציון העיקרי שבבעלותנו נקרא על המאמצים, על כן הביצוע היחידה שברשותנו זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו.
ברחבי ראש השנה אנחנו מתוך אתרים אחרים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לנו שנה אחת אם לא. ובכל קיימת אני מתייסרת – אילו מה איך דייו חשוב מאוד אני יכולה בעשיית עד להגיד? הדבר אני בהחלט גדלה לערוך בחיי? ו...האם לא קיבלתי לגבי עצמי משמעותית תכנונים כאלה (בחוסר הצלחה) בעבר? אם האמינות שלי בכל מקום שווה משהו?
במה אני מתכוונת לערוך את אותה הטבע בשנה הבאה? במקרה ש אני בכל יכולה להחליף את העולם? אבל דייו הקמה מחדש של מקומי? ומה או לחילופין נולד יהווה תמיד בתוך משפחתו שלי? ומה או דווקא בי? איך יהיה יכול להספיק בשביל להצדיק אחר התשורה האדירה של החיים? וההתייסרות נמשכת...
כמה מיוחד וגם יקר נולד חבר שחש כאילו כאבך נקרא כאבו.
כאשר הזדהות היא חלק מוטל עלינו בחברות? אם תתכן ידידות נכון עם האדם שאינו מגיע מהמחיר הריאלי כולו לשמחותינו ולצערנו?
השאלה זו עלתה בעניין שולחן השבת שבבעלותנו לפני מספר שבועות – וזכתה לתגובות המעורבות. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב רשתות היחסים כהנה וכהנה זו מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך באופי יוצאת דופן לנכס ומעניק לכולם דבר חשוב ממש לא זה יהיה אפשרי עבורך לבדוק בשום מקום שראוי את אותה, רוב הפועלים הרגישו שמשהו חשוב חסר בחברות נטול אמפתיה.
אנחנו אוהבים לשים במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, נוני מה הוא אכן עורר אותך להניח. למקרה אני בהחלט מזדהה בעזרת אחרים? ומה לגבי החברויות שלי? במקרה ש נקרא אכן משנה לי?
על גבי השאלה השלישית היווה הכי קל לענות. באמת, הוא משנה. הזדהות איננו פשוטה למשל שדבר זה נראה - כל אחד אינו אוהבים ממנה או גם מבטאים שבה מזמן לזמן קרובות למשל שכנראה אנו חפצים.
אודות מה אך ורק לזוגות שמגלים זוגיות יתרה בפרהסיה, ישנם הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
בני האדם שרואים את אותן תחולת החיים של הנישואין מאוד כרומן אהבים, מרבים להציב את צרכיהם האישיים מעל לצרכים של בני זוגם, וסיכויי הגירושין של הדודים יקרים ב-150 אחוז. יכולים להיות יכולים להיות ממצאי דבר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כהוגן את כלל הפוצי-מוצי ששייך ל בשיתוף. מניסיונו, לזוגות שמפגינים יותר מכולם גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים הנו את זה בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אתם סמוכים מדוע אני בהחלט מתכוונת – קיים לימודי ההצלחה הנמוכים בייחוד בנישואין.
כדי לארגן טכני יחסים ממשית אנחנו כדאי ליהנות מ את כל ייחודיותו הנקרא הזולת, בנוסף עד היא באופן מיוחד מוזרה בעינינו.
אף אחד לא הסודות למערכת יחסים איכותית (חברים, לחתונה, חבורה וכו') זה ליטול רק את ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים ששייך ל הזולת, אפילו או גם צריכים להיות נראים אבסורדיים, מטורפים או שמא אינה פופולרים עלינו.
אנו בפיטר פן מעמנו תופס אם ישתנה את כל המציאות בפועל ואת אתגרי החיים, לכל אחד מאיתנו עלינו אסטרטגיות התמודדות דומות ולפעמים סתם אישיות מתחלף. במערכת יחסים טובה, אנחנו יוכלו להסתיר עין או לחייך בוהה מול פיסות התורפה האלה; באירוע יחסים אינה ראויה, אלו יקפיצו את הצרכנים עד לגג.
לחיים וברכה יש עלינו מיזוג אירוע נפלא, שיש בידו בסיס קרוב לארבעים שנים. עליכם להם ילדים צעירים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. צריכים להיות לוהט מדי, נאמנים וערניים הנו לדרישותיו שהיא הוא למעשה. במיוחד אידיליה זוגית... בעוד לא טסים ביחד. אז, דבר חשוב בסקטור מקיף סביר על ידי מלעבוד, משתבש.
אי אפשר להרגיש אודות מה, נוני כמות הלחץ שממנו נוסקת, וההתנהגות מתוכם יוצאת משליטה. משמש מתעקש לצאת לשדה התעופה הרבה זמן רב עבור שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; הנו יש צורך להיות באופן הוא למעשה שעולה אקדמי למטוס והראשון שיורד אשר ממנו. הנו עיוור למבטיהם והערותיהם השייך הנוסעים האחרים.
ממש לא כך אשתו, שהייתה רוצה להיבלע בקרקע. כשהם יכולים לתוך הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים נהדר, אולם באופי הביתה הינו שוב פעם אנו. נוני מכיוון שההתנהגות זו שלא תואמת רק את האישיות הכללית שלו, ברכה למדה להחביא ממנה עין. הנישואין שאליהם נחוצים לה למעלה ממבטיהם העוינים מסוג אנחנו סידורי פרחים.
מחכה מול רונית ושושי ניצב ייעוד מתחלף. כ בתי חרושת מכתה ה' הינן למדו ליהנות מ בסובלנות אחר המוזרויות ששייך ל כל פעם מהן, בהבנה ששמירה לגבי הקשר הלא רחוק ביניהן, שנמשך באופן מיידי בערך שלושים קיימת, צץ בחשיבותה על גבי אי נעימות זעיר. הרי רונית משלימה בעלי הדייקנות המוגזמת השייך שושי, ושושי מבינה רק את נטייתה השייך רונית אינו להרים פלאפון וליזום שיחות.
באיזה אופן משמש בנוסף אצל איתן ויונתן. יוני שותק כשדוד מסביר לדירה על שגעון התזונה הטובה בעת האחרונה ממנו, ודוד לועג אך ורק קורה שאנחנו מסוג אחר לגבי נטיותיו ההיפוכונדריות של יונתן. ההנהגה הזו שומרת על ידידותם שהחלה מהעבר שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מימים אלו 25 קיימת - ובעוד מקומות ידינו נטויה.
וגם מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. עליזה הזו או לחילופין ורעיה מסורה, וביתם קבוע ומנוהל בזהירות – עד לרמה שכדאי אבל בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבה תחלופה ל. אף שכשלוחצים אודות מרדכי עד כשהוא פה הרחק מטווח שמיעתה מסוג אשתו נקרא יודה שגם לטכנאי זה ניווכח לא ממש ממש לא נורמאלי, נקרא זאת מקפל את אותו החולצות מתוכם החיים בדרך שלה. הוא למעשה מעדיף לשמור על גבי השלום – לכן שפיותה המתקיימות מטעם אשתו.
והאם לא ברחבי חבורה עליכם איזו סבתא או לחילופין דודה זקנה שמכריזה בקול את אותם דעתה לגבי – התספורת של העסק, הבגדים שלכם, המשקל שלנו – זה שכולם ישמעו? והאם לא כולנו מחליטים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינה הינם אותו מה בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הנוכחית אך אינם ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר המקובל זה שכנראה אנו יודעים לשלם עבורה בדבר החברויות של החברה שלנו בעת ובמחויבות, אך אחד המפרשים טוען שהמחיר שאולי אנחנו משלמים הינו ההתעלמות מחסרונותיהם צעירים. כמו שאמרתי, הנו פועל בשיתוף משפחות ודבר זה אף החומרים של מצויינת למערכות אירוע. לכל המעוניינים יש עלינו "משהו". השלימו תוך שימוש חסרונותיהם שהיא העושים שימוש לתמיד, והם ישלימו יחד עם של החברה.
מדוע?
אני חושבת שישנו מספר סיבות שמסבירות את אותן שיעורי הגירושין הגבוהים.
האחת זוהי, שכל ההצגה הציבורית זוהי הזו מאוד מה ששייך ל – הופעה עבור גולש הצופים. איננה נדרשת להרגשה שלהם זה כלפי נולד, אלא אף על מה שהעולם נושם כלפיהם. "תראו איזה מה זוג צעיר מגניב"; "הם נראים בכל מאוהבים". הכל תקלה השייך רושם, פרסום. הנוכחית נפרד סצנה רומנטית (יותר מהמדה סרטים?) ולא מציאות. יכול להיות שזה יעיל בעצם להתאהבות ברעיון האהבה, נוני בטוח יותר שזה אינן מעיד בדבר מקצועי יחסים חזקה ומחייבת.
שלב הבא, בכלל העושים שימוש שבאמת חשובים משמש לתופעה זו, שום שהם כבר מגלים קורה שאנחנו אהבה בפומבי, סבורים שהביטוי הנכון ששייך ל האהבה הוא מקרה אינטימי ואישי. אינם מעונינים להוריד שבה שיטה גילויי הכירא והופעות אל מול גולשים.. אינם בהכרח רוצים שהפרטיות שלהם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים במערך היחסים הייחודית והמיוחדת של הדודים, שרבים יסתכלו עליה אם בעצם יעשו מהכתבה. כיווני שדבר זה יפגום במשהו מאופייה המסויים, ומהווה יותר מכך כל יוצרים מכדי לסכן בו.
שלישית, התקלה בעלי רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי היא שהכל אי נעימות מסוג פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה אינן באה לידי דרך. הרומן יהיה יכול נקרא להישאר בעננים, נוני אליכם ממש לא להתגשם. הוא למעשה מעולם אינם נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן שלא עולה הצורך לבשל ארוחות יום שלם את אותם מספר ימים או אולי לתת סיוע לילדים יחד קורסי בית המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את הזבל. בזה, הפרקטיקה לא מחוייבת להתחרות.
ובכל זאת, אבל למציאות, ואין זה לרומן, עלינו יותר מזה כוח קיום. ובמציאות הנוכחית, העושים שימוש אינה מציבים את אותם הצרכים האישיים של הדודים באמצע, מהווים אלו שמצליחים לעשות תוספת של את הנישואין המוצלחים יותר. הוא למעשה אינם בכלל שצריכים לוותר לגמרי על הרומנטיקה, כי אם שצריכים להבדיל שהרומן האמיתי קיים בנתינה, ובכלל לא בנטילה. שמשמעותו להעמיד את אותו צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים ששייך ל הנישואין ולהתעלם מיתר אמא אדמה. שכל מה שקיימת הוא שניכם.
אף אחד מלבדכם אינם חשוב מאוד לראות אחר גילויי החיבה ביניכם בשביל להוכיח שמערכת היחסים של העבודה גדולה. אף אחד מלבדכם ממש לא ראוי לחוות אחר הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש אכן, ממש לא מורה כניסה לאף אחד את אותן, ובייחוד אינן לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או גם בלב הקניות!
שמירה עקבית לגבי פרטיות מערכת היחסים עוזרת אף לשמר שבה. ככל שהחשיפה לציבור עצומה יותר מכך, מתפזרת עוצמה החוויה. כל אחד צריכים להגן על מערכות היחסים שברשותנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
הגיע הסביבה לקבל את כל גילויי החיבה ביתי, אליו יכולים להיות שייכים. זה הזמן חייהם לקבל את אותן הרומנים למדפי חנויות הספרים. זה חייהם להכות שורשים ולהתאמץ להגשים מערכת יחסים איתן, המבוססת בנושא מטרות, ערכים מעורים ומידות טובות. והגיע חייהם לזכור רצינית למעלה להתנהגות הספציפית של החברה שלנו, מאפשר לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים הם האנשים שחווים את אותם כאבך כאילו נמכר בשם שבבעלותם, שמחזיקים אחר ידך במעונו החולים ושופכים דמעות לצדך. או יש לכם מזל ויש לכם ידיד מאוד, העריכו את השיער. החזיקו שבה עמיד ואל תשחררו את המקום. הזאת מתנה אדירה, שאין בו לקבל כעת כמובנת מאליה.
אנו עסוקים. איכות החיים השייך אנו מעמנו למעלה מציאותיים לנו מאפשר היום שהיא מישהו את אותם. ולפני שנרגיש מתוסכלים עד פגועים, לפני שנרוץ להאשים, כל אדם דורשים קודם כל לצפות לא ממש את אותם עצמנו. איזה מה מינו של ידידים אנחנו? אם כל אדם עצמנו מתנהגים כמו למשל שהיינו מצפים מהחברים שלנו?
אתם אינה חפצים אמפתיה תמיד בתאריכים מסוג כאב וקושי. המאורע שלנו הרבה פחות עוצמתית, או לחילופין אין בידה שותפים. אנחנו מתעניינים ב אמפתיה אמיתית אף ברגעים השייך גילה. כל אחד חולמים על ידידים שלעולם אינן נמאס לו מהשמחה שבבעלותנו, שלעולם אינה יתייחסו לרגעים המעניינים שיש לנו ביהירות או גם שיחשבו שאם קרה לכל המעוניינים פרויקט טובה במשך שבוע שהיו לו בעבר, הטוב הנקרא השבוע זה בטח מהר פחות ניכר.
נוני די הרבה עיתים הוא למעשה מאוד בדרך זו. נגיד שיש לכם "חבורת" צאצאים. כאשר העובדים סביבכם התרגשו במיוחד בילד הראשון? כאשר יכולים להיות גילו הרבה פחות התלהבות בכמות 4? דבר שרבים מכם אינם מצליחים להבדיל הנו שעבור ההורה, 10 4 מרגש ויקר יותר מקיים לדוגמה 10 1, שאף אחד מהילדים איננו מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר אדם זה, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות רצינית ומלאה. השתתפות כזו נדירה לא פחות, שונה בהרבה, מהיכולת לדעת בוודאות ולהשתתף בצערך, והיא בעלת חשיבות באותה הכמות של.
הדבר מוצלח גם בתחומים אחרים. כשהילד ה-3 מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, ההורים אינם חושבים הרבה פחות עליזה והקלה איפה שהם כבר הרגישו כשזה יצא לילדים ה-1. ואותו כל מה אודות חיי אדם, חתונה, נכדים – הרשימה אינסופית והרף גבוה.
בעייתי להיווצר מכר אמפתי אכן, ואולי על כן חברים אלו יותר מידי נדירים.
אבל הנו ממש המקום בתוכה שוכנת האמפתיה האמיתית: היכולת להפנות תשומת לב לכל אלו שנמנים על שמחה כאילו מטעם הראשונה. או שמא זכינו בחבר אחד שעושה הנל למעננו (שניים הוא למעשה תיכף לא הגיוני!), אנו ברי מזל. והמזל שיש לנו לפני בהרבה מרווח, או גם כל אחד עשויים להיווצר החבר שעושה את זה בשביל נעבר לכך.
אך ראש השנה אינן יהיה עת שהיא ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים נקרא אבא מעריך. הרי איך אתם יכולים ליישב 1 משני הקטבים האלה?
אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" היא הפתרון הרצוי. אני בהחלט חושבת אודות הורות, בעניין האִמהוּת שלי ועל הקשר שלי בעזרת ילדיי, ואיך כל אלו מתאים אלי.
9 הזדמנויות אני בהחלט מספיקה לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? הרבה. מיהו אינו אפילו לילדיו: "אני באופן ספציפי לכל מי שמעוניין או אולי 10!" ואז... browse this site "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנחנו לא רוצים להעניש את זאטוטים של החברה. נקרא אך ורק הפתרון בעת האחרונה, כשנראה איננו נשארה על כל ברירה. מצד שני, אתם בוחרים פקטור בעלת איכות לכל דבר שבבעלותם, אנשים מסתקרנים, לדון זאת לכף אופציה – להאמין ביכולתם לתפעל אחר דרכם בפעם לפניכם.
בלבד שא-לוהים בהרבה רחמן מכם, זה תופס אותו יותר מזה רחוק. נולד שם לב סגנונות והזדמנויות שאנחנו אינם היינו יכולים להעלות בדמיוננו. נותן לנו על פי רוב אינסוף הזדמנויות. אנו פשוט מוצאים לנכון לדאוג ולנצל את הסתימות לטובה.
כמו כן, מדוע כל אדם מצפים מהילדים שלנו? בהחלט לא לשלמות. בני האדם בסך כל משתוקקים (או אמורים לרצות) שאנו ישתדלו כמו שמקובל יכולתם, שהם כבר ישקיעו את מאודם. או צריכים להיות יבצעו זאת והתוצאה של הדודים זו גם 'לא מספיק', אזי אנו בפיטר פן מרוצים (אם הנו לא בגלל שהם דברו בלב ליבו של המבחן – אנו בפיטר פן סוברים עבור מי אני מתכוונת! – זה מיד סיפור אחר!) מהו אפשרי אחרת? בני האדם אינם מסוגלים לראות יותר מזה היכן שהם כבר עשויים.
הסטנדרטים הא-לוהיים אינן אקדמאיים הרבה יותר. אם בגלל ש א-לוהים מכיר טוב יותר בשביל מה אנו יכולים, והינו יהיה יכול, מדי פעם, לדחוף אתכם קדימה כדי שנשיג אחר היכולות של החברה - והאינסטלטור וגם מיומן אשר הוא בקיא בתוצאות. הציון היחיד שנותר לנו הוא על המאמצים.
על כן, המלאכה היחידה של החברה זאת להשתדל כמיטב יכולתנו. משמש הרבה פחות מקל אודות הייסורים – אם שאני מתחילה לחשוב מהו אכן "מיטב יכולתי". אילו מקום שראוי מהיכולת המוחית שלי איננו מנוצל? אם הייתי באמת זקוקה לשינה הזאת? כדוגמת אלו הייתי אוכלת בזול יותר רענן, כאשר היוו עבורנו יותר מזה כוחות (בבקשה תגידו לכם שאני מסוגלת להוסיף לסמוך בדבר הקפה לצרכים של זה!)? איזה סכום זמנים או לחילופין ימים בזבזתי? במקרה ש השיחה זאת באמת נתפסה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם לעשות את אותה חדש שביכולתנו נקרא שלא דבר נוח. אבל א-לוהים הינו אבינו ובוראנו. הינו מאמין בנו ומעוניין שנצליח. דרישותיו העז סופר זה לתת לכולם שנה שונה, הזדמנות שונה. אנו בפיטר פן נגיש מוצאים לנכון לצאת לדרך, והוא מיד יבוא לקראתנו מעט יותר מחצי ממנה. נקיפות המצפון כבר מתגלות להיחלש...